להיכנס לתוך אגדה

אינדיאנים

צ'יף, שמאן, בנות ובני השבט- יקימו טיפי ביחד, יבחרו שם אינדיאני, יכינו לבוש וקישוטים,יתאמנו בצייד ולחימה, יבשלו אוכל ותה על מדורה, ילמדו על חיות וצמחים, על הקשר בין האדם והטבע, יכינו תוף, ינגנו, ירקדו וישחקו.

מתנה למזמין הפעלה: משחק טבע.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

אינדיאנים הוא כינוי המתייחס לילידי יבשת אמריקה אשר שכנו בה בטרם הגעת האירופים ליבשת החל מסוף המאה ה-15, ולצאצאיהם.

השם כולל למעשה בני עמים ושבטים רבים, היושבים בצפון, מרכז ודרום אמריקה והאיים הקריביים. עד הגעת מתיישבים מאירופה קיימו שבטי ועמי האינדיאנים ביבשת תרבויות עשירות ומגוונות. חלק מתרבויות אלה נכחדו כמעט לחלוטין לאחר גילוי אמריקה, במלחמות עקובות מדם עם המתיישבים החדשים, מחלות ומגיפות שהביאו איתם המתיישבים מאירופה, פעילות מיסיונרית אינטנסיבית שתטמיע אותם בתרבות האירופית-נוצרית. אחרות שרדו את הכיבוש והתמזגו בתרבות ההיספנית והקתולית.

מקור השם 'אינדיאנים' בטעותו של מגלה הארצות כריסטופר קולומבוס, שהגיע לחופי אמריקה וסבר שהוא בהודו (בספרדית: אינדיה – India), ועל כן כינה את המקומיים אינדיאנים, כלומר הודים. טעות זו לא תוקנה, והשתרשה לאורך דורות בשפות רבות. בשפות אחדות, ביניהן אנגלית וספרדית, הפכה המילה דו-משמעית, מציינת את תושבי הודו (כמשמעותה המקורית), ואת ילידי יבשת אמריקה.

בארצות הברית נחשב היום השימוש במונח "אינדיאנים" לקבוצה אתנית זו כבלתי תקין פוליטית, והוחלף במונח "ילידים אמריקאים".

עם תחילת ההתיישבות האירופית בצפון אמריקה, החל תהליך הדרגתי של דחיקת רגלי שבטי האינדיאנים שישבו בשטחים הידועים כיום כחוף המזרחי של ארצות הברית, כדי להשתלט על אדמותיהם. פעמים רבות נעשה הדבר באלימות, לפעמים ברכישת אדמותיהם בזול והעברתם לשמורות או הגלייתם מערבה. התהליך התעצם לאחר מלחמת העצמאות באמריקה, עם התפשטות ההתיישבות הלבנה מערבה והצורך בשטחים נוספים. בשנת 1830 העביר נשיא ארצות הברית אנדרו ג'קסון חוק בקונגרס המכשיר את ה"טרנספר" והחל תהליך כואב וטראגי של שבטי אינדיאנים, שלווה בהתקוממיות ועימותים. בשנת 1867 הורה הממשל האמריקאי ליישב את שארית הפליטה של בני האינדיאנים ב"שמורות", בהן ניסו לאורך השנים להטמיע אותם בתרבות האירופית-אמריקנית הלבנה. הוענק להם חינוך נוצרי, ונאסר עליהם לדבר בשפתם ולהנחיל לילדיהם את דתם ומורשתם. ניסיונות הטמעה אלה נמשכו עד שנות ה-60 של המאה ה-20, תוך שהם מותירים צלקות כואבות בזכרונותיהם של האינדיאנים, המלוות אותם עד היום.

כיום יש מרכזי-מורשת לתיירים שמלמדים על תרבויות וחיי חלק מהשבטים, חלק משפחות מעבירות הלאה לדורות הצעירים את השפה והמנהגים, לאורך השנה מתקיימים כינוסים של שבטים שונים.

 

דמויות

צ'יף הוא מנהיג/ת שבט או חברה הכוללים מספר משפחות. חברות הכוללות שבטים שהיו כפופים למנהיג יחיד (או זוג) צצו בתקופה הניאוליטית כהתפתחות של חברות שבטיות פחות מרובדות ופחות היררכיות והיו נפוצות בתקופת האבן.

בחברה אינדיאנית שבטית המתנהלת בשלטון עצמי, הצ'יף הוא נציג השלטון בפני המדינה.

הסוגים הנפוצים ביותר הם ראש מועצת השבט (לרוב של זקני השבט), צ'יף מלחמה (יכול להיות נוסף או מחליף בזמן מלחמה), צ'יף הנבחר כיורש אביו והרופא-האליל הבולט ביותר פוליטית.

 

שמאן/ית מקור המילה מתושבי סיביר דוברי טונגוסית ופירושה מכשף. בתרבויות שונות נקרא השמאן בשמות אחרים: מרפא, רופא-אליל. בחברות פשוטות עולם הרוחות מילא תפקיד משמעותי בהבנת המציאות ובהפיכת החיים לנסבלים יותר. לפי האמונה, לכל אדם יש רוח שומרת המגנה עליו במהלך חייו, אדם יכול לצאת למסע בו יפגוש ברוח השומרת וברוחות נוספות. לפי האמונה השמאנית הרוחות הנן אנרגיות הסובבות ביקום ומסייעות לבני אדם. במסע עצמו הרוחות מתגלמות בבעלי חיים, צמחים, בני אדם, דמויות מיתיות ועצמים דוממים – הכול על פי מערכת האסוציאציות של האדם היוצא למסע. כדי לצאת למסע שמאני, על המוח להיות במצב הדומה לטראנס, שמושג בדרך כלל על ידי: התבודדות, תיפוף חזק ומונוטוני, ולעתים ע"י שימוש בסמים. במהלך המסע האדם שואל את הרוחות העוזרות שאלות, ומקבל תשובות. אפשר לשאול את הרוחות כל שאלה שיכולה לעזור בחיים: איך אני יכול לרפא עצמי ממחלה מסוימת? מה התנהגותי האובססיבית מנסה ללמד אותי? איך אצא מהדיכאון שלי? באמצעות מסע ניתן, לפי האמונה, לרפא כל בעיה, פיזית או נפשית. במהלך המסע האדם מקבל מהרוחות שלו לימוד, כוח וריפוי. ניתן גם לצאת למסע שמאני על מנת לפגוש את רוחותיהם של אנשים חיים ולרפא את מערכת היחסים איתם.

משתפים בכיף...Share on Facebook
Facebook
Share on Google+
Google+
Tweet about this on Twitter
Twitter
Print this page
Print
Email this to someone
email